<h1>סמ"ג עשין סימן ע"ה</h1>
<h2>דף ע:</h2>
כל ההורג בשגגה גולה ממדינה שהרג בה לערי מקלט ומצוה להגלותו שנאמר וישב בה עד מות הכהן הגדול (רמב"ם רוצח ושמ"נ פ"ה ה"א). ועיקרי דברים שבמצוה זו בפרק אלו הן הגולין. ואמר במסכת יבמות פרק אחרון (ק"כ ב') ובפרק מי שאחזו (גיטין ע' ב') שאין ההורג בשוגג גולה אא"כ מת הנהרג מיד אבל חבל בו בשגגה אע"פ שאמדוהו למיתה וחלה ומת אין זה גולה שמא הוא קידם מיתת עצמו או הרוח נכנסה בחבורה והרגת[ה]ו ואפילו שחט בו כל שני הסימנים ועמד מעט אינו גולה על ידו לפיכך אם לא פירכס כלל או ששחטו במקום שאין הרוח מנשבת בו כגון בית סתום של שיש הרי זה גולה וכן כל כיוצא בזה (רמב"ם שם ה"ב עי' ראב"ד וכס"מ). והא דאמרינן (כתובות ל"ג ב' וע"ש ובתד"ה דלמא) מלמד שחובשין אותו אי מיית קטלינן ליה, גלות שאני כמו שאנו מחלקין להקל בהרגו דרך עלייה (גיטין ע' ב' תד"ה אלא ע"ש).
